הסכם הורות

הסכם הורות

"מתי תתחתני כבר?" "עוד לא מצאת את האביר על הסוס הלבן?"
הלוואי והיה לי שקל על כל פעם שאמרו לי את המשפטים האלה.
אני איילה ואני בת 43 רווקה זקנה ואמא לאושר בת ה-5.

מאז שאני זוכרת את עצמי לא הייתה לי מערכת יחסים ששרדה יותר ממספר חודשים.
מרבית מערכות היחסים שלי היו כמו רומנים קצרים, בעיקר גברים "תפוסים" שלימים הפכו ל"נשואים".
המנהג הלא מוסרי הזה התחיל בתיכון, אמצע כיתה יא' סימני ההתבגרות נכרו בי גם
חיצונית וגם פנימית.

הסכם הורות

דינה הייתה חברתי הטובה חלקנו את רוב הסודות חוץ מאחד "דורון".
דורון היה בן הזוג של דינה מכיתה ז' הם גדלו יחד והתבגרו יחד שניהם היו
אהבת נעורים זה של זה.

הוא היה נער יפה תואר חכם ונעים הליכות, כמו פנטזיה של כל נערה מתבגרת.
הוא היה גם הטעם שלי אבל יותר כמו אתגר, משהו כמו לטעום את הפרי האסור.
יום אחד זה קרה והזמן והמקום היו מושלמים ומבטים ופלירטוטים של חודשים
הפכו לערב של תאוות יצרים.

זה נמשך כחודשיים עד שדורון הבין שאהבתו לדינה חזקה יותר מהסטוץ שלו איתי.
למען האמת גם לי זה הספיק, השגתי את מה שרציתי טעמתי ושבעתי מהפנטזיה,
אך ברור שזה לא נגמר, להיפך התאווה שלי לטעום מהפרי האסור רק גברה והרצון לגרום לגברים
לבגוד איתי בנשותיהם עמד להפוך להתמכרות שלי.

קיץ אמצע אוגוסט שבת בבסיס "חצרים" של חיל האוויר אני ודנה יושבות בבריכה ומשתזפות להנאתנו,
"היי בנות" קורא לעברנו צחי "שלום המפקד" אני עונה בהתלהבות.
אני משרתת כפקידת מבצעים של סגן אלוף בשם צחי, הוא נשוי פלוס 2 אבל נראה כמו בן 20
מה שנקרא יד שנייה במצב טוב, אף אחד לא יודע שאני המאהבת הסודית שלו כבר שלושה חודשים.

התאווה שלי לא ידעה שובע ובמשך השירות הצבאי שלי כבר הוספתי לרשימת הגברים הבוגדים שלי
עוד שני גברים שגילם היה כמעט כפול משלי.
לאחר שהשתחררתי מצה"ל קיבלתי מתנה מההורים האהובים שלי טיול לא מוגבל בזמן לכל יעד שאבחר.

אחרי שסיפרתי לחברה טובה היא נדלקה על הרעיון וספרה להוריה ולאחר כחודש היינו
על המטוס בדרך לדרום אמריקה.
טיילנו כארבעה חודשים והיינו במקומות ובמלונות הכי יוקרתיים בדרום אמריקה.
חזרנו ארצה ובראשי החלו להתרוצץ מחשבות לגבי העתיד שלי.

"מה את מתכננת ללמוד?" שאל אותי אבי כשאנחנו מסובים לשולחן השבת.
"עדיין לא החלטתי, אני מתלבטת בין משפטים לכלכלה" עניתי.
"עם השכל שלך את יכולה לעשות תואר בשתי המקצועות במקביל" אמר וחייך בעונג.
"ובלי קשר את יודעת שתמיד יש לך מקום בעסק שלנו, הנוכחות שלך רק תוסיף להצלחה שלנו".

לאבי היה משרד נדל"ן גדול ומוכר בעיר בנוסף היו בבעלותו מספר דירות שהיה משכיר.
לבסוף בחרתי במשפטים התחלתי ללמוד באוניברסיטה הייתי אחת הטובות בכיתה.
גם באוניברסיטה ההתמכרות לא עברה וכבר בשנה הראשונה אחד המרצים נפל ברשת.

כך חלפו שנותיי כסטודנטית כשאני מדלגת בין גברים ללא כל התעניינות או מחשבה מעמיקה לגבי
עתיד הזוגיות שלי.
ככל שעברו השנים העסק של אבי גדל והחברה הפכה גם לאחת מחברות הייזום הגדולות בארץ.
זה היה בלתי נמנע שאהפוך ליועצת המשפטית והסמנכ"ל של החברה.

הייתי כבר בת 28 נראית טוב מצליחה והיה מוזר לכולם איך זה שאין לי בן זוג.
אף אחד לא ידע את הבעיה האמיתית שלי ההתמכרות שלי.
"לא הגיע הזמן שתכירי מישהו רציני?" שאל אבי בדאגה, "אני יודע שהסטנדרטים שלך גבוהים
אבל בכל זאת" המשיך.
"בינתיים אין כלום באופק אבל אל תדאג יהיה בסדר" הרגעתי אותו.

בערב פנתה אלי אמי באותו עניין, וכך במשך שנים ניסו כולם לדובב אותי בעניין הזוגיות שלי.
השנים עברו מהר וכבר הגעתי לשנות השלושים המאוחרות שלי, "היא כבר לא תתחתן"
אמרו כולם בעצב, גם אני ידעתי, כנראה שזה הגורל פשוט לא מצאתי את הגבר הנכון.

"תאמיני לי שעדיף להיות לבד אם זה לא זה" אמר שמעון, "כן ברור" עניתי.
שמעון היה ידיד טוב שלי עוד מהלימודים באוניברסיטה, הוא גרוש עם ילדה שהחיים לא הלכו לקראתו.
הוא נפל על אישה שמיררה את חייו וכשהתגרשו הוא נותר ללא כלום.

שמעון שוכר את אחת הדירות שבבעלות אבי, ולפעמים אני יושבת אצלו לקפה.
באותו ערב שתינו בקבוק יין וקרה מה שקרה, ממש במקרה, שמעון לא היה הטיפוס שלי.
אותו ערב תמים שינה את חיי, נכנסתי להריון משמעון, מי היה מאמין, כנראה ששכחתי
לשתות את הגלולה באותו יום או שפשוט כך היה צריך לקרות.

אז מה עכשיו? אין סיכוי למערכת יחסים עם שמעון, לעשות הפלה? אולי זה סימן משמיים?
המון שאלות ואין לי תשובות.
סיפרתי לשמעון הוא היה חמוד ואמר שיתמוך בכל החלטה שאקח.
סיפרתי למשפחה שלי וכולם היו בדעה אחת "את משאירה את הילד".

גם אני החלטתי להשאיר את העובר והתנחמתי בעובדה שלפחות אזכה להיות אמא.
כעורכת דין ואחרי שיחות עם אבי הבנתי שעלי לדאוג לעצמי וגם לשמעון מבחינת חוקית,
נזכרתי במישהי שלמדה איתי היום היא עורכת דין לענייני משפחה, שירה החמודה.

כבר באותו יום התקשרתי לשירה שואף דגן – עורכת דין ומגשרת מומחית לדיני משפחה.
אחרי שיחה קצרה בטלפון קבענו להיפגש.
סיפרתי לשירה את הסיפור היא רשמה לפניה הכול ואמרה לי שהיא תשב ותחשוב מה הכי נכון
לעשות לטובת כל הצדדים וחשוב מאד לעשות הסכם הורות, ולפגישה הבאה יוזמן גם שמעון.

מה זה הסכם הורות?

"הסכם הורות הינו הסכם בין שני אנשים בוגרים, שרוצים להסדיר ביניהם את כל העניינים הקשורים
בילד שהחליטו להביא לעולם יחדיו" פתחה שירה את השיחה.
צריך להחליט איך נכנסים להריון, (במקרה שלכם זה כבר התבצע בדרך טבעית), הזרעה או הפריה.
צריך לקחת בחשבון עלויות של טיפולים במידת הצורך, פגישות עם רופאים וכו'.

במהלך ההיריון צריך להסכים על מידת המעורבות של הגבר, הסכמה על רופאים מטפלים ושוב עניין העלויות.
אחרי שנולד הילד צריך להחליט על מוהל במידה וזה בן מי יוזמן לאירוע אם יהיה ועוד
כהנה וכהנה, יש לי מסמך מסודר שמפרט הכל.

למה חשוב לשים לב בהסכם הורות?

יש כמה נקודות חשובות:

אישור בית משפט – ההסכם ניתן לאישור בבית משפט לענייני משפחה רק אחרי שנולד הילד.
היבט כלכלי – חשוב לחלק את התשלומים באופן שוויוני או איך שנוח לשני הצדדים.
מגורים – חשוב להסדיר עניין זה כדי שהסדרי הראיה יהיו נוחים לשני הצדדים.
הסדרי ראיה – חלוקה שוויונית בין שני הצדדים.
החיים רצופים בשינויים לכן חשוב מאד לחתום על הסכם כי אף אחד לא יודע מה יהיה.

למה דווקא שירה שואף דגן – משרד לעורכי דין

למשרדי ניסיון רב ומגוון בטיפול בתיקים מתחום דיני המשפחה.
הובלתי את לקוחותיי לאורך השנים להצלחות מרובות, לקוחות שחשו שחרב עליהם עולמם,
יצאו מחוזקים בסוף התהליך והתחילו פרק חדש בחייהם כשבמבט לאחור מודים על היום שבחרו בבחירה האמיצה לעשות זאת.

לקוחות שהרגישו שירדו לתהום שאין ממנה חזרה, הצליחו לאזור כוחות ובחרו להילחם והבינו
שבדרך נכונה, מתוכננת, בשיתוף פעולה, מקצועיות ואמונה מגיעים להצלחות ולהישגים
ומשרדנו הוא בדיוק המשרד שיודע לעמוד לצד לקוחותיו, לתכנן, להיערך, לצאת למערכה ולנצח בה.

לפרטים נוספים חייגו

דילוג לתוכן