משמורת | זמני שהות | ילדים קטנים

עניין משמורת , זמני שהות של הילדים בתיקי גירושין הוא נושא סבוך ורגיש ביותר, במיוחד כאשר מדובר בילדים קטינים.

למרות הקונפליקטים הרגשיים המתעוררים לעתים קרובות במהלך גירושין, בדרך כלל, ההורים חולקים אהבה עמוקה לילדיהם ורצון עז לרווחתם.

עם זאת, מחלוקות צצות לעתים קרובות, כאשר כל הורה מאמין שתכונותיו הייחודיות הופכות אותו לאפשרות המשמורת הטובה יותר.

כאשר הורים מגיעים להסכמה על משמורת ילדים, ניתן לכלול אותה בהסדר הגירושין, בתנאי שההסדר מנוסח באופן מקצועי, באופן אידיאלי בסיוע עורך דין מומחה גירושין. במקרים כאלה, בית המשפט בדרך כלל מאשר את ההסכם.

במצבים בהם ההורים אינם יכולים להסכים, הדבר עלול להוביל למאבקים משפטיים ממושכים. במקרים אלו, על בית המשפט להתערב ולקבוע למי מהורה יש את המשמורת על הילדים, בין אם זו האם או האב.

תהליך זה כרוך לרוב בהערכה יסודית של היכולת ההורית על ידי מומחים מטעם בית המשפט, כגון פסיכולוגים, פסיכיאטרים או עובדים סוציאליים. אנשי מקצוע אלה מעריכים את שני ההורים, את הילדים הקטינים ואת מערכות היחסים ביניהם, ומספקים לבית המשפט המלצות שינחו את החלטת המשמורת שלו.

הסכם גירושין

מהי משמורת ילדים?

בישראל, משמורת ילדים מתחת לגיל 18 כוללת בעיקר את האחריות של ההורים לספק את הצרכים הפיזיים והנפשיים של ילדיהם הקטינים המשותפים. זה מתחלק למשמורת חוקית, שבה שני ההורים הביולוגיים נשארים אפוטרופוסים חוקיים האחראים להחלטות חשובות ולרווחת הילד לאחר פרידה או גירושין, ומשמורת פיזית, הקובעת היכן הילדים יגורו ויטפלו בהם. 

המונח "משמורת ילדים" מתייחס בדרך כלל למשמורת פיזית. ישנם ארבעה סוגים עיקריים של משמורת ילדים: 

  1. משמורת אימהית, כאשר האם היא ההורה המשמורן עם הסדרי ראייה לאב.
  2. משמורת אבהית, כאשר האב הוא ההורה המשמורן עם הסדרי ראייה דומים.
  3. משמורת משותפת, הכוללת חלוקה שווה של המשמורת בין שני ההורים.
  4. משמורת מפוצלת, תרחיש נדיר שבו מתגוררים ילדים שונים עם הורים שונים. משמורת משותפת צוברת פופולריות בשנים האחרונות בישראל.

לפי אילו עקרונות נקבעת משמורת ילדים?

  1. עיקרון טובת הילד – בתיקי משמורת ילדים בישראל, הסטנדרט המנחה העליון הוא עקרון "טובת הילד".

    עקרון זה משפיע לא רק על ההחלטות שמקבלים ההורים עצמם, אלא גם משפיע באופן משמעותי על קביעות בית המשפט כאשר מתעוררות מחלוקות. מקובל להכיר בכך שרווחתו של ילד קטין מוגשת בצורה הטובה ביותר בתוך תא משפחתי יציב ואוהב המורכב משני ההורים הביולוגיים.

    עם זאת, גירושין משבשים את המבנה המשפחתי האידיאלי הזה, ומחייבים את בתי המשפט להעריך היטב מה טובת הילד לפי סעיפים 17 ו-25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

     

  2. סקירת סעד ובדיקת מסוגלות הורית – כדי לקבוע הסדרי משמורת המביאים למקסימום את טובת הילד ולשמור על מערכת יחסים יציבה עם שני ההורים, על בית המשפט לערוך בדיקה יסודית של כל ההיבטים הרלוונטיים בכל מקרה ומקרה, תוך התחשבות בהשפעה ההורים על הילד.

    בדרך כלל, מומחים, כגון רופאים, פסיכולוגים או עובדים סוציאליים, מסייעים לבית המשפט בהערכת גורמים אלה. פקיד סעד, הממונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ממלא תפקיד חיוני בקביעות המשמורת על ידי הכנת דו"ח.

    אם ההסכמה נותרת חמקמקה, ניתן לערוך בדיקות נוספות להערכת יכולת הורית, הכוללות הערכות פסיכולוגיות וראיונות עם ההורים והילדים. מבחנים אלו מספקים הערכה מקצועית וניטרלית של מיומנויות ההורות של כל הורה ושל יכולתו לענות על צרכי הילד תוך התחשבות בטובת הילד.

     

  3. חוות דעת של מומחה משפטי ותפקיד היועץ המשפטי – בסכסוכי משמורת, התייעצות עם עורך דין מומחה למשמורת ודיני משפחה יכולה להיות מכרעת בהכנה לאינטראקציות עם מומחים ולהבטחת יתרון אסטרטגי.

    חשוב לזכור שבית המשפט מעדיף בראש ובראשונה את טובת הילד בעת קביעת משמורת, בהתחשב בכך כעיקרון המנחה היחיד. גורמים אחרים אינם נחשבים באופן עצמאי.

כאשר נקבעת משמורת אצל מי מההורים, בתי המשפט קובעים בתוך כך גם מנגנון הסדרי שהות (זמני ביקורים), לפיהם ההורה שאינו המשמורן יהא רשאי לראות את ילדיו הקטינים במועדים קבועים, כדי לאפשר קשר רציף בינו ובין ילדיו.

משמורת על ילדים קטינים

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכמות הדיונים סביב משמורת ילדים קטנים במהלך הליכי גירושין, בעיקר בשל המעורבות האבהית המוגברת בגידול ילדים ופסיקה מרכזית של בית המשפט העליון משנת 2017 שהכניסה שוויון מזונות כאשר ילדים נמצאים במשמורת משותפת, בכפוף לתנאים ספציפיים.

משמורת משותפת

בישראל, מרבית הסדרי משמורת הילדים מעניקים באופן מסורתי משמורת להורה אחד, לרוב לאם, כאשר ההורה השני מקבל זכויות ראיה כדי לשמור על קשר עם הילדים.

בשנים האחרונות נפוצים יותר הסדרי משמורת משותפת, שבהם הילדים מבלים עם שני ההורים לסירוגין, המשקפים נקודת מבט ליברלית ושוויונית הולכת וגוברת בחברה הישראלית.

משמורת ילדים מתחת לגיל 6

סכסוכי משמורת לילדים מייצגים כמה מהנושאים המורכבים והרגישים ביותר בדיני משפחה, תוך דרישה להתמקד הן בטובת הלקוח והן ברווחתם של הילדים.

שאלות ותשובות מרכזיות עוסקות באפשרות להבטיח משמורת משותפת גם כאשר ילדים מתחת לגיל שש, ומדגישים את ההוראה המאפשרת חזקת משמורת אימהית בנסיבות מתאימות.

מודגש כי בין אם המשמורת היא בלעדית או משותפת, החלטות משמעותיות לגבי חינוכו של הילד מחייבות את הסכמתם של שני ההורים. יתרה מזאת, פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2017 קבע חובות מזונות הדדיים לשני ההורים במקרים של משמורת משותפת עם רמות הכנסה דומות, מה שעלול לשלול תשלומי מזונות.

עם זאת, החלת פסק דין זה תלויה בנסיבות הספציפיות, לרבות יחסי הכנסה וחלוקת אחריות הורית בין ההורים.

האם ניתן לשנות הסדר קיים?

שינוי הסדר קיים של משמורת ילדים אפשרי במקרים של הסכמה הדדית בין ההורים או כאשר יש שינוי בנסיבות המצדיקות שינוי, כגון שינוי במגורי ההורה, רצונות הילדים וכדומה.

עם זאת, בתי המשפט בדרך כלל משנים את הסדרי המשמורת והראייה במקרים חריגים כאשר הדבר נחשב חיוני לרווחת הילדים.

עו"ד שירה שואף דגן מתמחה בדיני משפחה, גירושין וגישור כבר יותר מ- 20 שנה.

אם יש לכם שאלות או לבטים, אם אתם זקוקים למידע נוסף בנושא משמורת על ילדים קטנים, הסדרי ראייה, זמני שהות , חוזה גירושין או כל הנוגע לדיני משפחה וגירושין, אתם מוזמנים להשאיר פרטים או ליצור קשר בטלפון 054-6612299.

כאן מובטחים לכם ייעוץ מקצועי, ליווי אישי וטיפול מקצועי ודיסקרטי, כדי להבטיח שכל מהלך ייעשה בצורה הטובה ביותר עבורכם ועבור ילדיכם. 

לפרטים נוספים חייגו

ייעוץ משפטי דיסקרטי בנושא משפחה

השאירו פרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם