הגשת תביעה למזונות מהווה הליך משפטי מורכב הדורש הכרות מעמיקה עם דיני המשפחה בישראל.
מאמר זה יפרט את כלל ההיבטים הנוגעים להגשת תביעה למזונות, תוך התייחסות למזונות זמניים, טבלת מזונות של הביטוח הלאומי, הליכי הגשה, ולוחות זמנים, וכן את הזכויות והחובות של הצדדים.
חובת התשלום למזונות מעוגנת בחקיקה הישראלית, בעיקר בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי"ט-1959 ובדין האישי החל על הצדדים.
על פי הדין העברי, "החובה העיקרית והמרכזית לתשלום מזונות ילדים מוטלת על האב וחובת האם היא משנית בלבד", אולם בהתפתחויות משפטיות עדכניות, "בחישוב מזונות ילדים מעל גיל 6 ייקחו בחשבון גם את שכר האם".
חוק המזונות קובע כי "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו". במקרים שבהם לא חל דין אישי או שהדין האישי אינו מטיל חובת מזונות, "חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה".
מזונות זמניים מהווים סעד זמני הניתן לקביעה טרם גמר הדין בתביעה העיקרית למזונות.
"טרם קביעת מזונות סופיים, ניתן להגיש תביעה לקביעת מזונות זמניים, ואם מדובר בבקשה דחופה, ניתן להגיש אותה גם בתקופה עיכוב ההליכים לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה".
המזונות הזמניים נועדו להבטיח את צורכי הילדים הדחופים במהלך ההליך, תוך מניעת הפגיעה ברווחתם עקב איטיות הההליכים השיפוטיים. זכאי למזונות זמניים "אישה או ילד שנפסקו להם מזונות או שניתנה לגביהם החלטה על מזונות זמניים, והחייב אינו משלם להם את מזונותיהם".
טרם הגשת התביעה, "יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך במשפחה". זהו תנאי חובה בהתאם לחוק להסדר התדיינויות במשפחה. ההליך מתבצע ביחידת הסיוע של בית המשפט, "שם, ייקבעו לכם פגישות מהו"ת שמטרתן יישוב הסכסוך סביב המזונות מחוץ לביהמ"ש".
לאחר השלמת הליך יישוב הסכסוך, ניתן להגיש את כתב התביעה. "הגשת תביעה בעניין מזונות כרוכה בתשלום אגרה". את כתב התביעה יש "להגיש למזכירות בית המשפט לענייני משפחה שלו נתונה הסמכות לדון בתביעה".
בתביעות למזונות ילדים קיימת "סמכות השיפוט הבלעדית והראשונית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה (סמכות ברירת מחדל)". "בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים רק אם שני הצדדים מסכימים במפורש לסמכותו".
האישה הנשואה או גרושה רשאית להגיש תביעה למזונות עבור עצמה ועבור ילדיה. בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום), זכאית אישה לתשלום מזונות מהביטוח הלאומי בתנאים מסוימים:
הגבר הנתבע בתביעה למזונות נושא בחובת התשלום כמקובל בדין האישי החל עליו. עליו "להגיש את כתב ההגנה לתביעה לשינוי סכום המזונות בתוך 15 יום מקבלת כתב התביעה". לאחר הגשת כתב ההגנה, "הערכאה המוסמכת תקבע מועד לדיון במעמד אשר בו יתייצבו הצדדים כדי לדון בעניין".
"אישה המעוניינת להגיש תביעת מזונות ילדים או תביעת מזונות זמניים לביטוח לאומי נדרשת למלא טופס 5400". זהו "טופס בקשה לתשלום מזונות. את הטופס ניתן לקבל בכל סניף של הביטוח הלאומי".
בעת הגשת הבקשה לביטוח הלאומי נדרש לצרף:
הביטוח הלאומי קובע טבלת מזונות המגדירה את הסכומים המקסימליים לתשלום. "סכום הקצבה הוא הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות, או הסכום שנקבע בתקנות הביטוח הלאומי – הנמוך מבין השניים".
הזכאות "מותנית במבחן הכנסות", כאשר "אישה ששיעור הכנסתה שלא מעבודה משתווה או עולה על הסכום שהיא זכאית לו על-פי הטבלאות, לא תהיה זכאית לתשלום מזונות מהביטוח הלאומי".
"ניתן להגיש תביעה לשינוי סכום המזונות אם נקבע שמתקיימים כל התנאים הבאים: חל שינוי נסיבות מהותי מהמועד בו נפסקו המזונות או אושר ההסכם.
שינוי הנסיבות היה בלתי צפוי במועד פסק הדין או אישור ההסכם. הותרת סכום המזונות ללא שינוי תהיה לא צודקת בנסיבות".
"בטרם הגשת התביעה יש להגיש בקשה לישוב סכסוך". אם לא הושג פתרון, "ניתן להגיש תביעה על פי התנאים והמועדים הקבועים בחוק להסדר התדיינויות במשפחה".
סעיף 2: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו"
סעיף 3: "אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם"
סעיף 5: "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא"
סעיף 7: "היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים, על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכלתו של החייב"
סעיף 9: "רשאי בית המשפט, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו"
"פסק דין למזונות" – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך שניתנו בישראל, וכן פסק חוץ, פסק חוץ זמני או צו ביניים שהוכרזו אכיפים לפי סעיפים 3 או 8 לחוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958, שלפיהם חייב אדם לשלם מזונות לבן זוגו או לילדו הקטין או להורהו"
הביטוח הלאומי יפסיק את תשלום המזונות במקרים הבאים:
"לא ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי כאשר יש תיק הוצאה לפועל פתוח, ולא ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל אם מקבלים קצבת מזונות מהביטוח הלאומי".
הגשת תביעה למזונות מהווה הליך משפטי מורכב הדורש הכנה יסודית, הכרת הדין, ועמידה בלוחות זמנים קפדניים.
החשיבות העליונה היא טובת הילד, ועל כן "כל הסכמה בין ההורים ואף כל החלטה שיפוטית בעניין המזונות, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכיו כדי שתהיה תקפה ומחייבת".
ההתפתחויות המשפטיות העדכניות, כגון החשיבות הגוברת של זמני השהות ושכר שני ההורים בקביעת המזונות, מחייבות יעוץ משפטי מקצועי המותאם למקרה הספציפי ולנסיבותיו הייחודיות.
משרד עורכי דין שירה שואף דגן מהווה את הבחירה המובילה בתחום דיני המשפחה והגירושין בישראל.
המשרד מתמחה בייעוץ משפטי מקצועי וייצוג איכותי של לקוחות בהליכי גירושין מורכבים, תוך מתן דגש מיוחד על הגשת תביעות מזונות והגנה על זכויות הנשים והילדים.
מה מייחד את משרד עורכי דין שירה שואף דגן:
בחירה במשרד עורכי דין שירה שואף דגן מבטיחה ליווי מקצועי, אמין ויעיל לאורך כל ההליך המשפטי, תוך הגנה מיטבית על זכויותיכם ועל עתידכם ועתיד ילדיכם.
המשרד מחויב להשגת התוצאות הטובות ביותר עבור לקוחותיו, תוך שמירה על כבודם ופרטיותם בתקופה הקשה והרגישה של הגירושין.
האתר עוצב ונבנה ע"י web4all חברה לבניה וקידום אתרים
עורך דין לענייני משפחה | עו"ד לענייני גירושין במרכז | עו"ד גירושין מומלץ | עו"ד גירושין בתל אביב | עורכת דין גירושין מומלצת | עורכת דין לענייני משפחה | עורכת דין לענייני גירושין בתל אביב
השאירו פרטים בטופס ואחזור אליכם בהקדם
